התפרצות נגיף הקורונה כעילה להפחתת מזונות ילדים

המאמר מתייחס לחייבים ששיעורם באוכלוסייה הוא גבוה מאוד, שאין להם מקורות הכנסה נוספים ואין להם חסכונות שמהם ישלמו את חוב המזונות בתקופה זו וגם בני המשפחה הקרובים שלהם אינם יכולים לסייע בתקופה זו.

---

בתקופה קשה זו שבה נגיף ה-Covid-19 המכונה נגיף הקורונה השתלט באלימות על מדינות רבות, שיתק את הכלכלה העולמית וגרם לאי-וודאות כלכלית עולמית, חייבים רבים במזונות ילדים מוצאים את עצמם מתקשים להמשיך ולשלם את מלוא הסכום שהם חייבים בו. חלקם של חייבים אלו הוצא לחל"ת, חלקם האחר פוטר, וחלקם עצמאיים שהעסק שלהם נפגע ממש וישנם כאלה שאינם זכאים לגמלה כלשהי. הרשימה שלי מתייחסת לחייבים ששיעורם באוכלוסייה הוא גבוה מאוד, שאין להם מקורות הכנסה נוספים ואין להם חסכונות שמהם ישלמו את חוב המזונות בתקופה זו וגם בני המשפחה הקרובים שלהם אינם יכולים לסייע בתקופה זו.

הבעיה של חייבי המזונות היא שדמי המזונות שנקבעו בהסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין או כאשר דמי המזונות נקבעו בפסק הדין ומשפסק הדין הפך לסופי לאחר מיצוי הליכי הערעור. באופן זה, ההתדיינות הסתיימה ורק "טעם מיוחד" יכול לשנות את הקביעה הסופית לעניין שיעור המזונות.

הטעם המיוחד שהוכר על ידי בתי המשפט הוא כאשר מדובר ב"שינוי נסיבות מהותי" והשאלה היא האם מגיפת הקורונה על כל תוצאותיה והשלכותיה הכלכליות מהווה "שינוי נסיבות מהותי" או שאולי אין המדובר כלל בשינוי נסיבות שעה שהמשק כולו נפגע מנגיף הקורונה ומצוי תחת מגבלות? לטעמי, התשובה היא חיובית.

התפרצות הקורונה ותוצאותיה מהווה שינוי נסיבות מהותי כתוצאה מהתערבות כוח עליון והוא מצדיק הפחתת דמי המזונות, כאשר החייב במזונות נפגע כלכלית באופן ממשי ואין לו חסכונות או מקורות הכנסה נוספים, גם כאשר הוא יממש את פוטנציאל השתכרותו וינסה להשתלב בעבודה אחרת כדי לשרוד. כך גם מי שהוכר על ידי המדינה כזכאי למענק כלכלי בשל תקופת הקורונה, חזקה שהוא נפגע כלכלית. במקרה כזה, על החייב להגיש תביעה להפחתת מזונות וראוי וצריך בעיניי להקטין את המזונות בהתאם עד אשר החייב במזונות ישתקם שוב, כאשר אין כוונתי להחלת כלל גורף וכל מקרה צריך שייבחן לגופו ולפי נתוניו תוך התייחסות גם למצבו הכלכלי של ההורה האחר.

אמנם תביעה להפחתת מזונות אינה בבחינת "הזדמנות שניה", כזו המאפשרת לחייב במזונות לקבל פסק דין התואם את רצונו והיא גם אינה חלופה להגשת ערעור על פסק הדין למזונות. הכלל הוא, משפסק הדין הפך לחלוט הוא אינו פתוח עוד לשינויים או לתיקונים אלא אם כן הוכח שינוי נסיבות מהותי לאחר מתן פסק הדין, להבדיל משינוי של מה בכך. לצורך כך, הדגש צריך להיות מושם ב "שינוי בלתי צפוי".

בתי המשפט קבעו כי שינוי נסיבות מהותי לצורך שינוי בחיוב המזונות, הוא שינוי אשר לא נצפה מראש ושלא היתה כל אפשרות לצפותו מראש במועד מתן פסק הדין. כך למשל, זכייה בירושה, הולדת ילד נוסף לאחר הגירושין, פיטורים, שינויים בשכר וכדומה הם שינויים צפויים ולכן לא ניתן להתבסס עליהם בתביעה להפחתת מזונות.

אלא שבמקרה של התפרצות נגיף הקורונה, המצב שונה בעיניי. מדובר במגפה עולמית בלתי צפויה הן לעניין היקפה והן לעניין חומרתה ותוצאותיה. גם ארגוני הבריאות העולמיים וגם מנהיגי העולם לא חזו אותה ואת כוחה לשתק אומות וכלכלות רבות. מהדיווחים השונים עולה אף כי אין מדינה שנתפסה כמי שהכינה את עצמה למופת מבעוד מועד, למעט סינגפור שהתכוננה כבר מלפני 17 שנים מאז מגפת הסארס ומיד כשהמגפה החלה לתקוף בסין סינגפור נקטה אמצעי הגנה ובקרה של כל מי שנכנס לגבולותיה. בדומה, גם טובי עורכי הדין, שעל בסיס יומיומי צופים התערבותו של כוח עליון שיסכל קיום הוראה כזו או אחרת בהסכמי הגירושין או בפסקי הדין לגירושין, לא חזו מגיפה עולמית בגודל שכזה ולא את השלכותיה ואת החורבן בעקבותיה.

המצב כיום הוא שאין מי שיכול לחזות איך המגיפה תמשיך להתפשט ובאיזה היקף ומתי היא תיעלם מחיינו, אם בכלל. ישנם כאלה שסבורים שהיא תלווה אותנו עוד מספר חודשים וכאלה שמניחים שהיא תשתלט על חיינו כשנה שנתיים וישנם גם כאלה שמציגים תחזית קודרת וסבורים כי המגפה ולחלופין השלכותיה, תמשך עוד שנים רבות.

העדר מידע ותחזית ברורה מחייב, לטעמי, את בתי המשפט לתת מענה הולם לבעיה. נדרשת הסדרה ברורה של כללים בנוגע לשאלת היקף החיוב במזונות בתקופת הקורונה היא לא רק חיונית אלא הכרחית, הגם שאנחנו רק בתחילתה של המגיפה. הכוונה שלי לכללים שמסדירים את המצב החדש תוך התייחסות לתקופות שונות של המגפה, החל מהגבלות בתנועה ובהיקף העבודה וכלה בסגר כללי ושיתוק המשק ולהשלכות שיש לכך, ויפה שעה אחת קודם. תקווה וחשיבה חיובית הן דבר מצויין להתמודדות עם החיים היומיומיים אך הן אינן יכולות להיות תחליף לאסטרטגיה נכונה לניהול המשבר והבעיה בעניין חוב המזונות. פתרון הבעיה כבר בשלב הראשוני הזה, ימנע ללא ספק לא רק מצב שבו החייב במזונות יקרוס כלכלית אלא גם יפחית מהעומס של בתי המשפט משום שיש בו כדי למנוע את גל הצונאמי של תביעות להפחתת המזונות או לביטולם עקב פשיטות רגל, ביום שאחרי.

כמובן שיש לדון ולבחון בכל מקרה ומקרה באופן ספציפי, את המצב הכלכלי של ההורה השני, האם הוא ממשיך להיות מועסק וממשיך להתפרנס ואולי דווקא משכורתו עלתה בדומה אצל שליחים או עובדים בתחום הרפואה, או אולי שגם אחרי שהמגפה תיעלם הוא ייפלט משוק העבודה (כמו עבודה בתחום תיירות החוץ), האם חל שינוי במתכונת זמני השהות וזמני השהות הורחבו, כאשר החייב במזונות פטור בימי הקורונה מעלות הגן למשל ודווקא מצב זה מחייב הגדלת מזונות וכדומה.

צריך לזכור, הפסיקה קבעה עוד כי שינוי נסיבות מהותי לא יביא לשינוי בחיוב המזונות אלא אם השארת החיוב כמות שהוא יגרום לתוצאה לא צודקת. בנסיבות קשות אלה, אי התייחסות להשלכות המגיפה על ההורה החייב במזונות ולשינויים שפורטו לעיל, עלולה לגרום לתוצאה בלתי צודקת. כמובן שיש צורך להדוף מקרים שבהם חייבים במזונות ינסו לנצל לרעה את המשבר ולגבי חלק אחר יש להמתין ולראות כיצד המשבר יתפתח וכיצד יושפעו ממנו בפן הכלכלי. הכותבת, היא מרצה למשפטים במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, עורכת דין בתחום המשפחה והירושה ויו"ר הוועדה לזכויות הילד בלשכת עורכי הדין